• ההצעה שהתקבלה בממשלה ב - 26.06.05 בנוגע להפעלת סעיף 7 לחוק האזרחות, מחזירה את ישראל למצב שהיה קיים לתקופה שלפני בג"צ 3648/97 (סטמקה).
• כזכור בספטמבר 1996 משרד הפנים קבע מדיניות לפיה זר ששוהה בארץ ללא התר ומתחתן עם אזרח ישראלי חייב לצאת מן הארץ בטרם משרד הפנים יתחיל לדון ברישום הנישואין ומתן מעמד חוקי (להלן: המדיניות הקודמת של משרד הפנים).
• בית המשפט העליון בהרכב של כב' השופטים חשין, בייניש ודורנר ביטל את המדיניות הקודמת של משרד הפנים וכך אמר בית המשפט (עמ' 71 ו - 72 לפסק הדין):
"ב. 1 מדיניות משרד הפנים לעניינם של עובדים זרים שנישאו לישראלים בעוד הם (הזרים) שוהים בארץ שלא בהיתר, הינה מדיניות שאינה עומדת במיבחן המידתיות והרי היא פסולה ובטלה. דרישת משרד הפנים - כמדיניות עקרונית - כי בן הזוג הזר יעזוב את הארץ למספר חודשים עד אשר תיבדק כנות הנישואין, הינה מדיניות שאינה עולה בקנה אחד עם מושכלות ראשונים במשטר דימוקרטי החרד לזכויות האזרח."
מה משתנה מהלילה הזה שהיום באה הממשלה, לא באמצעות נוהלים פנימיים, אלא באמצעות חקיקה ראשית, להחמיר את המדיניות שעל פי בית המשפט "אינה עומדת במבחן המידתיות והרי היא פסולה ובטלה".
• כאשר המדיניות הקודמת של משרד הפנים היתה בתוקף, בטרם בוטלה ע"י בית המשפט, נאמר שהזר ישאר בחו"ל לא יותר מ - 30 יום, זמן מספיק כך אמרו, כדי לבדוק את כנות הנישואין ואולם בהצעת החוק תקופת ההמתנה של הזר שהתחתן עם אזרח ישראלי היא מינימום שנה ויכולה להגיע עד 5 שנים.
• האם ניתן להפריד בני זוג שנה, שנתיים, שלוש ואף חמש שנים?
נזכיר שכב' השופט ברק קבע שזכות להקמת משפחה היא זכות יסוד וגם סעיף 16(י) להכרזה אוניברסלית בדבר זכויות אדם וסעיף 12 לאמנה אירופית בדבר זכויות אדם קובעות, כי לכל אדם הזכות להנשא ולהקים משפחה.
בארצות הברית בית המשפט העליון קבע שזכות לנישואין היא זכות חוקתית שעומדת מול כל חוקי המדינה שעלולים להפר אותה.
ומה נשאר מזכות הנישואין אם בני הזוג חייבים להפרד במשך שנים?
הצעת החוק מרוקנת מתוכן זכות הנישואין.
הצעת החוק הופכת זכות הנישואין לזכות בלעדית להחזיק תעודת נישואין, נישואין שאין בהם חיי אישות, משק משותף תחת קורת גג אחד, הולדת ילדים וגידולם וכל הזכויות הנובעות מהנישואין.
הנישואין על פי הצעת החוק, אם תתקבל בכנסת, הם נישואין וירטואלים שאין להם אח ורע בעולם.
• כמובן שהחוק, אם יתקבל, יפגע בזכויות יסוד, פגיעה מעבר לנדרש ויהיה בטל ופסול כאשר תוגש, ותוגש, עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק.
• ומה עם הזכות של בן הזוג הישראלי?
הוא יהיה חייב, אם ברצונו לממש את נישואיו, להעתיק את מקום מגוריו לחו"ל ולהתנתק מהמולדת. האם גם הוא נעדר מזכויות יסוד?
• ומה אם לבני הזוג יש ילדים, הילד שהוא ישראלי, על פי סעיף 8 לחוק האזרחות, יצטרך לנסוע עם אמו הזרה לחו"ל ומה עם הזכויות של האב הישראלי על הילד, האם הילד יפרד מאמו?
ואם האב הוא הזר, האם הישראלית תהפוך לחד הורית והביטוח הלאומי, כלומר אנחנו, נצטרך להבטיח את מזונותיהם של הילדים. עו"ד אירית רוזנבלום ממשפחה חדשה הוסיפה שבמקרה זה הילד ואמו עלולים להצטרף למעגל העוני, האם המחוקק לא מודע לאפשרות הזאת.
ומה עם זכותו של הילד ששני הוריו יחיו יחד אתו, האם כאן לא מדובר בזכות היסוד של הילד?
• כנראה שמציעי החוק לא חשבו עד הסוף, הם כל כך מוטרדים במיגור התופעה של זרים ששוהים ללא התר שלמען המטרה "המקודשת" מותר הכל.
לפני חקיקת החוק מן הראוי שחברי הכנסת יחשבו מה תהיה דמותה של מדינת ישראל אם הצעת החוק תתקבל בכנסת.
עו"ד דוקטור תיאודור שוורצברג
מומחה בגצ וזכויות אדם
